אני אחרונם

כִּי עֵת עַכְשָׁו. הַחֲצֵרוֹת רֵיקוֹת,

וּמַחֲצִית חַיַּי בְּצֵל מַחֲצִיתָם הָאַחֲרוֹנָה.

וְרַק שָׁלוֹם וְשְׁנֵי בְּרוֹשִׁים. דִּבּוּר אֶחָד.

מִי עוֹד יֹאמַר וּמִי יָנוּד וּמִי יָנוּחַ?

אֲפִלּוּ בַּבָּתִּים הַנּוֹרָאִים יֶשְׁנוֹ מִתְקָן

לְדֶגֶל חַג, שֶׁיִּתְנוֹפֵף וְשֶׁיַּשְׁכִּיחַ.

הַנַּח אוֹתִי, הָאֱלֹהִים, אֲנִי עָיֵף עַכְשָׁו,

אַל תִּתְעָרֵב שׁוּב עִם שָׂטָן. נִצַּחְתָּ

וְגַם הוּא נִצַּח. בֵּרַכְתִּי אֱלֹהִים וְגַם קִלַּלְתִּי

סָבַלְתִּי כָּךְ וְכָךְ. תֵּן לִי שְׁהוּת לָנוּחַ

בֵּין "עוֹד זֶה מְדַבֵּר" וּבֵין "זֶה בָּא".

צָרֵף אוֹת בְּצֵרוּפִים שֶׁל שְׁמִי הַמְּפֹרָשׁ,

פַּזֵּר קוֹלִי כָּאֵפֶר שֶׁשָּׁכַח מַה שֶּׁהָיָה

וּזְכֹר אוֹתִי מִזְּמַן שֶׁבּוֹ הָיִיתִי

עוֹד אֲשֶׁר הָיִיתִי תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה.

קְלַסְתֵּר לִבִּי נִכָּר עֲדַיִן בְּפָנַי.

זְכֹר אוֹתִי עִם אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב,

הוֹסֵף אוֹתִי אֶל רְשִׁימַת מֵתֵי הַמַּכְפֵּלָה

בִּקְצֵה הַמַּדְרֵגוֹת הָאֲפֵלוֹת . אֲנִי אַחֲרוֹנָם.