בחצר בית הספר

הָעֵצִים בַּחֲצַר בֵּית-הַסֵּפֶר גָּדְלוּ אוֹ מֵתוּ,

וּבְכָל מְחִיר רוֹצִים הַיְּלָדִים לִגְדֹּל וְלָצֵאת וְלֶאֱהֹב.

אִם רָאִיתָ פַּעַם וִילוֹן לָבָן

מִתְנוֹפֵף בְּחַלוֹן פָּתוּחַ, וְרָאִיתָ

אֵיךְ אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים.

אִם רָאִיתָ פַּעַם סַפָּר שֶׁבָּעֶרֶב

יוֹשֵׁב בַּכִּסֵּא וּמְגַלֵּחַ אֶת עַצְמוֹ מוּל הָרְאִי,

וְרָאִיתָ אֵיךְ אֲנָשִׁים חַיִּים.

אִם רָאִיתָ יְהוּדִים עוֹמְדִים בִּתְפִלַּת הַגֶּשֶׁם,

וּמְשַׁוְּעִים לְגֶּשֶׁם בְּאֶרֶץ גְּשׁוּמָה,

וְרָאִיתָ אֵיךְ אֲנָשִׁים זוֹכְרִים.

אִם רָאִיתָ יֶּלֶד מְשַׂחֵק לְבַדוֹ

בַּחֲצַר בֵּית-הַסֵּפֶר בִּימֵי הַחֻפְשָׁה,

וְרָאִיתָ גַּעֲגּוּעִים.